ZAR
זר לא יבין
ou – les aventures de ronny a tsahal
פעם מזמן הייתי מישהו אחר.
ילד צרפתי. אחרי זה הייתי חייל בצבא.
שתי דמויות שאני לא תמיד מצליח לחבר ביניהן.
איפה הילד הביישן עם השיער עד הכתפיים.
למה עד היום כשאני ישן החייל מתעורר ומדבר איתי.
סוף שנות ה80׳, נער צרפתי ( שזה אני ) מחליט לעזוב את המכות בבית, הגירושים של ההורים, הפרוורים המסריחים של פריז.
תוך שנה הנופים של Aulnay-sous-bois מתחלפים באלה של הבקו"ם ,רמאללה, לבנון.
המציאות הישראלית, הצבאית, דרך העיניים של עולה שבקושי מדבר עברית.
-למה זורקים עלינו אבנים בכניסה לבית-וגן ובכניסה לשכם. Pourquoi ?
למה המוצב צריך להיות כשר לפסח ואיך זה שבטקס ראש השנה החיילים הדרוזים שמים כיפה על הראש?
מה עושים כשחבר עולה על מוקש, מתפזר… מה שמים בארון, ולמה חייבים לירות בהר הרצל?
31 סיפורים, כמו פרקים בסדרה.
זר לא יבין
————
הספר מבוסס על זכרונות מהשרות הצבאי, מהילדות שלי בצרפת.
כאילו חיים אחרים. לא תמיד זכרתי הכל ובטח שיבשתי דברים.
חלקים הוספתי לטובת הסיפור, את כל השמות שיניתי כי לא רציתי שמישהו יפגע.
ואם בכל זאת פגעתי… אני מתנצל.
כל מי שהזכרתי בספר… אני אוהב אתכם.
חוץ ממישל ימחשמו.
תודה לענת עינהר, אורה דנקנר, חגית גרוסמן, דוד צירילסון, נירית שרון.
תודה לאהובתי מיכל טמיר
מוקדש
לכל מי שחלק ממנו נישאר שם על איזה פיסטין בלבנון, בשטחים,
לכל אלו שחזרו, שלמים, שרוטים, ולאלו שלא חזרו בכלל.
לחברים שלי מ אוג׳ 90, מחלקה 3, פלוגה ג׳, גדוד 101 של הצנחנים.