story 015 – Ronny Edry

מהבוטיק רואים את לבנון

-אולי תצמדי למסלול הימני ?
-למה אתה מתערב לי בנהיגה
-לא מתערב, רק מבקש שתצמדי לצד ימין…נוסעים כולם כמו משוגעים, עוקפים מגעיל ….בואי נסע באיזי
-מה שאתה אומר עכשיו …זה נקרא להתערב.
-להתערב זה להעיר על איך את נוהגת, להגיד שאת עושה חזק בברקסים, …זה רק בקשה
-אתה רוצה לנהוג?!
-לא
-אז אל תתערב

נסענו לצפון.שלושה לילות, גליל, מלון בוטיק.
אני שונא את המילה בוטיק. גם את המילה פרובינציאלי.
צימר.

בכניסה לנהריה יש מזרקה ועליה תותח. תותח רוסי 130 מ"מ שפעם ירה על העיר. שלא ישכחו.
אחר כך גשר מיתרים חדש. גם הוא לזכר הנופלים.
לאורך הכביש הראשי עדין שלטי בחירות. ביבי וליברמן מזכירים מי מנהל פה את העסק. דגלונים, מנורה ענקית. חגיגה. כפיים.
ימין חזק עם חיוך של ניצחון
ברדיו שלמה ארצי
"מביט מבעד לזגוגית, יש לנו ארץ למה עוד אחת,
מביט מבעד לשלטים…."
בצומת עומדים חיילי גבעתי, מחכים שיקחו אותם.

פעם גם אני הייתי חייל שעומד פה בצומת.
תפסנו טרמפ, שישי שבת, שלחו אותנו לאבטח בבסיס של ג'ובניקים.
בארוחת ערב הרס"ר עשה קידוש וחייל שלו, ילד עם זקן, עבר בין כולם
-אתה…שים כיפה על הראש!
-אין לי. עניתי
-אז שים מפית
-לא צריך
-אתה חייב
-למה
-לכבד… תראה אפילו החיילים הדרוזים מכבדים. נגיד היית נכנס למסגד…היתה מוריד נעליים..כן?
-אני לא בבית כנסת, זה חדר אוכל צה"לי. אתה שים כיפה, תקריא מה שאתה רוצה, זה לא מפריע לי. אני לא שם. חג שמח.
-זה פקודה
הייתי חייל צעיר, עולה חדש טרי… לא ידעתי בדיוק מי נגד מי, מה מותר ומה שקרים.
מה שכן היה ברור לי שדת זה לא משהו שדוחפים לך בפקודה
-זה פקודה לא legitime , ניסיתי…
החייל לידי לחש
-פקודה בלתי חוקית בעליל
אמרתי
-בלילי תיחוקית בה ליל
החייל הדוזי צחק
-אתם הצנחנים חייבים להיות חכמולוגים כן?
-…
-אתה תשפט על זה!
ובאמת בערב אחרי האוכל קיבלתי זימון ללשכה של המב"ס.
נכנסתי עם כומתה על הראש, הוא אמר שזה לא משפט, הוא ביקש לכבד את נוהלי הבסיס.
-אני מכבד, אני רק לא משתתף.
קיבלתי "עונש" : פטרול כפול סביב הבסיס.
הוא הוסיף
-תראה…אני אפילו לא דתי, אבל קצת דת…לא תזיק.
אמרתי לו שאצלנו בחי"ר שמירה זה לא עונש.
בלילה בזמן הסיור נתקלנו שוב בחייל-ילד-עם-זקן
-אתם לא יכולים לפטרל בלי סרט סימון זוהר!
-…
-אתם חייבים שיראו אתכם.
-זה לא הפוך? שאם מישהו מנסה לחדור לבסיס…הוא לא יראה אותנו, ואנחנו כן נראה אותו?
-שימו את הסרט הזוהר!
-אין סיכוי
-אתה תשפט על זה
למחרת שוב כומתה ושוב מפקד הבסיס.
-אתה אוהב להסתבך, נכון?
-…
-אתה חושב שאתה מחליט? שאתה מעל החוקים, שאתה יותר חכם מכולם?

בראשון חזרנו ליחידה.
-אדרי…יש לך שבת
-מה …למה ?
-קיבלת תלונה…אני שולח אותך לייצג את החטיבה בכבוד ואתה משחק לי אותה הפרקליטות הצבאית.
-זה לא מה…
-שתוק.
באוהל נשכבתי על המיטה, דחפתי את הראש בכרית וצרחתי
-אהההההההה

בסוויטה אין איך לבשל. בוטיק, אבל על אינדוקציה לא שמעו. החדר אוכל פתוח רק בבוקר.
וויז אומר שהמכולת הקרובה זה מעלות תרשיחא.
מחוץ לסופר הערבי שלט ענק של איילת ונפתלי…
עדין מנסים לעבור את אחוז החסימה.
ליד, בתחנת דלק בעוד יותר גדול "רק מרן" עם תמונה של האיש.
בעיר המעורבת לא היו הפתעות. דו קיום. עד הקלפי.
ביבי וליברמן מנה עיקרית, בצד קצת כחול לבן
תוספת חד"ש, בל"ד, שס, ימין קיצוני
שלוק מרצ, קמצוץ בנט. נגיעת אמת.
תוצאות אמת.
בערב הבחירות לא שמחתי. לשנייה אולי
חיכיתי.
חיכיתי לקולות החיילים, הימאים, לספירה חוזרת, חיכיתי שכחלון יבחר ימין שפוי או שכהנה צדק
חיכיתי מה יגידו הבני דודים.
שבוע סידרתי את הבית, עשית שיפוצים במטבח, הדבקתי פאנלים, שפכטל, צבע….חיכיתי
איווט אמר "דה", בטלויזיה מלך ישראל לוחץ לריבלין את היד ומוחץ לי את הלב.
עליתי לחדר, דחפתי את הראש בכרית וצרחתי.
-אהההההההה

מהבוטיק רואים את לבנון
-בוקר טוב ,שירות חדרים
שתי צעירות ערביות מחליפות מגבות, ריפיל לנייר טואלט.
לאחראי משמרת חולצת סוף מסלול תותחנים.
אחרי זה עשינו מסלול. 2 ק'מ, בוץ, לילדים נשבר, היה קצת בכי.
פה ממש קילומטר, פטר עלה על מוקש.
התפזר בבוץ.
לא בכיתי. צנחנים לא בוכים.
מקלחת מים רותחים. שוטף את הבוץ. מתרכז באותיות הקטנות.
ג'ל לגוף, תחליב רחצה, שמפו ומרכך… איך מחליטים.
בחדר אוכל אין לחם. אסור. חמץ. מכבדים.
-אבל אין פה אף אחד דתי
-לא משנה, זה החוק, מכבדים
-….
-תראה…אני אפילו לא דתייה, אבל קצת דת…לא תזיק
קצת דת. קצת צבא. קצת מדינה.
עסקים כרגיל.
מחר חוזרים לתל אביב
העיר בלי דת בלי צבא בלי מדינה.