16
EZRA ASHER
-אלה, את באה, אני ונרי מחכים לך
-אני לא יכולה, יש חזרות…
13:30. גנרלית. טקס יום הזכרון
הילדים עולים בשלושה טורים לבמה.
המיקרופון שורק.
-נכון שאנחנו ילדים וילדות אבל אנחנו יודעים כל כך הרבה, מדקלמת ילדה
מניחה את המיקרופון. מתחילים לשיר
אני מביט מהחלון
וזה עושה לי די עצוב,
האביב חלף עבר לו
מי יודע אם ישוב
הליצן נהיה למלך
הנביא נהיה ליצן
ושכחתי את הדרך
אבל אני עוד כאן
חם. ילדים מבלבלים מילים, במגרש מאחורה נרי רץ
מנהלת הטקס עושה לא עם הראש. מתקרבת לבמה
-אני לא אשקר לכם…..זה נשמע רע. ממש. לא גבולי, לא כאילו-אולי.. ממש רע!
-כל השורה על הספסל…לא יכול להיות שאתם נראים ככה. זה שיר על תקווה…השירה שלכם לא מדברת על תקווה. אין פה זעקה.
אורן! … יום הזיכרון… יש אנשים שהטקס הזה נוגע בהם.
אני עומד, קורץ לאלה בשורה השנייה
עזרא עומד לידי
לא ראיתי אותו שנים
לא השתנה, החיוך הנבוך והכיפה הקטנה הסרוגה
בקורס קשרים היינו עם חיילי גולני.
עשו מרד, משהו בגלל האוכל….
עזרא ואני נשארנו לבד באוהל, הוא התחיל ללמד אותי עברית, שלא נבזבז את הזמן.
תרנגול – תרגיל
חמים וטעים – אוכל
-מה זה זרזיר?
-זה רס״פ
-כן…אבל מה זה?
-זה ציפור
הרדוף – הרוג
-והרדף?
-זה פרח
-….ופרח
-פרח זה פצוע
-…זה מבלבל
-ובסוף…אתה מסיים ב ״עבור״ …אתה מעביר את זכות הדיבור לצד השני
-רות
בערב נכנס לאוהל המ״פ של גולני
-איפה הבני זונות האלה!
נעמדנו דום, עזרא הסמיק.
-אנחנו לא יודעים..המפקד…הם עזבו בבוקר, הוא ענה
-…אין צורך ב״המפקד״ , אתם לא חיילים שלי. הלוואי היו לי כאלה חיילים….מה, אתם לומדים נדב״ר סתם ככה להעביר את הזמן?
-כן…המפקד….
אחרי שהוא הלך עזרא אמר
-איך קצין מדבר ככה על החיילים שלו?
חזרנו מהקורס. הוא נבחר להיות קשר סמ״פ. אני קשר מ״מ.
-״הקשר היחיד בצה״ל שלא יודע עברית״ הוא צחק
ילדים לובשים כנפיים
ועפים אל הצבא
ואחרי שנתיים
הם חוזרים ללא תשובה
אנשים חיים במתח
מחפשים סיבה לנשום
ובין שנאה לרצח
מדברים על השלום
-זה הבת שלך? הוא שואל
-כן. בת 12. שם, ההוא שרץ… נרי, בן 8
-הם שרים יפה
-אין להם מושג מה הם עושים
-אולי עדיף… כאילו לנו היה?
-ולשירת ההמנון הקהל מתבקש לעמוד.
המורה עוצרת אותם, עושה לא עם הראש
-אתם שרים יותר מהר מהמנגינה!
התקווה, טייק טו
בסוף מסלול עזרא הלך לקורס קצינים
-למה אתה צריך את זה?
-אתה יודע שקוראים לי עזרא על שם דוד שלי ז״ל, גם הוא היה מפקד בצנחנים.
-אה…לא ידעתי
שם למעלה בשמיים
עננים לומדים לעוף
ואני מביט למעלה
ורואה מטוס חטוף
ממשלה של גנרלים
מחלקת את הנוף
לשלהם ולשלנו
ולא רואים ת'סוף
אחרי שפיטר, משה ואלעד התפזרו להם על מוקשים מול הכפר קנטרה, עזרא החליט שהוא חוזר לגדוד.
-לא נפגשנו מאז? אני שואל
-נפגשנו…בהלוויה…זוכר?
-אני שוכח לפעמים
-מתי היה המערב?
-במאי
יצאו למערב בכבריחא, עזרא היה הקצין שהוביל את הלוחמים.
בשטח התפצלו לשתי מערבים
ב 3:00 לפני אור ראשון חברו הכוחות.
עוד לילה בלבנון
7-8 מטר לפני המפגש, אחד החיילים שמע רעש בשיחים ופתח באש
הכוח של עזרא הגיב מיד
חצי דקה חילופי אש. רימונים. מאג״ים.203 M. כולם ירו
עזרה קיבל כדור בראש. מת במקום.
דביר, אהוד, קובי: הרדוף
+3 פרחים
עבור
דו״צ. דו צדדי. ירי על כוחותנו.
בעיתון כתבו נפלו בקרב.
-היית בהלוויה? עזרא שואל
-…שלך…?
-אני חושב שאני זוכר אותך שם
– אני שוכח לפעמים.
-מה…יש לך משקפיים עכשיו?
-רק למקרוב…אתה לא משתנה.
-… אתה יודע…
– יואוו. איזה טקס משעמם…אבא…עם מי אתה מדבר? … בוא נלך
-….מה
-אתה בא!
-כן
ויהיה טוב
יהיה טוב, כן
לפעמים אני נשבר
אז הלילה
הו הלילה
איתך אני נשאר
——
לזכר סגן עזרא אשר
חבר שלי מפלוגה ג מחלקה 3
נפל ב 24.05.1993
בן 22
לזכר סמל ראשון פיטר רפופורט
חבר שלי מפלוגה ג מחלקה 3
נפל ב 13.04.1993
בן 22
לזכר סגן משה ברי
חבר שלי מפלוגה ג מחלקה 2
נפל ב 13.04.1993
בן 23
לזכר
רב סרן אלעד בן-דוד
נפל ב 13.04.1993
בן 23
לזכר
סמל ראשון דביר מור-חיים
נפל ב 24.05.1993
בן 20
לזכר
סמל אהוד חלמיש
נפל 24.05.1993
בן 20
לזכר
סמל יעקב (קובי) גבאי
נפל 24.05.1993
בן 20
חטיבת הצנחנים, גדוד 101
—–
ותודה לבי"ס תל נורדאו על הטקס הצנוע והמרגש