23 

 המדריך למורה המתחיל

המדריך למורה המתחיל
פרק א: שיעור ראשון

-שלום , קוראים לי רוני, אני אהיה המורה שלכם הסמסטר
פעם ראשונה שנכנסתי לכיתה
לפני 19 שנה… בקושי הצלחתי לדבר.
לא ישנתי לילה לפני, שילשלתי רבע שעה קודם.
ג'וגול שהיה אז ראש המחלקה שלי בבצלאל ניגש אלי בסוף הגשות פרויקטי גמר ושאל
-אולי בא לך ללמד סמס' הבא?
-אתה צוחק עלי… לא הפסקנו לריב כל השנה
-נו ..ו
-וברור שאתה לא סובל אותי…אז למה?
-בדיוק בגלל זה… אני אוהב שאתה לא עושה מה שאני אומר
ובסוף אוק' 2000 נכנסתי לכיתה הראשונה שלי.
שנה א תקשורת חזותית בצלאל.
מרוב רעידות בידיים נשפך לי הקפה, כולם ראו …חשבתי שהם עוד שנייה יקלטו שאין לי מושג מה אני עושה פה, יצחקו עלי ויגידו לי לצאת.

שבועיים קודם התקשרתי לראובן כהן שהיה מורה שלי בשנה א'
-אני רוצה לפגוש אותך, תלמד אותי ללמד, איך כותבים תרגילים, איך… איך נהיים מורה
-אין קורס בללמד. תהיה כנה, תגיד מה שאתה מרגיש, סמוך על עצמך. לפעמים תרגיל רע הוא טוב, לפעמים סטודנט מצטיין הוא חרא…זה לא מטמטיקה. יקח זמן עד שתימצא את הקונג-פו שלך
ביום הראשון ללימודים שלי ראובן עלה על שולחן וצעק משהו וחשבתי…. מי זה המשוגע הזה…גיליתי עם השנים שהוא היה ברוס לי
-תרגיש חופשי להשתמש בתרגילים שלי, …מה שחשוב זה לא שם התרגיל, ..זה מה תגרום לסטודנטים שלך לעשות.
-ואיך התגברת על ההתרגשות כשאתה נכנס לכיתה
-לא התגברתי. ביום שאני לא אתרגש … אולי זה יהיה סימן שאין לי מה ללמד יותר.

1- תגיעו חצי שעה לפני השיעור, לכו לשירותים. תוציאו הכל

נכנסתי לכיתה, התיישבתי, הנחתי את הכוס על הריצפה ודחפתי את הידיים בכיסים. השולחנות היו מסודרים שורות שורות, ישבו כולם מולי וחיכו. שקט
-שלום , אני רוני, אני אהיה המורה שלכם הסמסטר…
-….
-בואו נדחוף את השולחנות הצידה ונשב במעגל.
פתחתי את רשימת השמות וניסיתי להקריא. לא ראיתי כלום
סגרתי את הרשימה
-אולי נעבור אחד אחד ותספרו לי קצת על עצמכם

2- פאק איט. שחקו אותה חגורה שחורה. הסטודנטים עוד יותר מתרגשים ממכם. אתם המבוגר האחראי

השיעור הראשון הוא המפגש הכי חשוב. זה דייט ראשון, זה קובע את מערכת היחסים.
אל תתנו תרגיל כיתה, אל תברחו למסדרון.

עד היום אני מתחיל בסבב שמות ארוך.
כל אחד, בן כמה, מאיפה, מה עשית בצבא, ספורט, איפה קנית את הנעליים האלה, איזה סדרה אתה אוהב, איזו דמות בסדרה הכי דומה לך, מה הקעקוע הזה אומר, משהו טוב שקרה לך השבוע …
תנו להם לדבר ותקשיבו טוב.
יש את העולה החדשה שגרה לבד, את הדתל"ש, את הדתי, את הבוגר תלמה ילין, את הסטודנטית הערביה שפעם ראשונה בכיתה רק עם יהודים, הדברנית, השקט
זה שקרא את כל הטורים של אסף חנוכה, וזה שלא מכיר את המילה טיפוגרפיה.
כולם מרגישים טיפה אאוטסיידרים.
אתם הדבק
דברו על עצמכם, מי אתם, מה אתם אוהבים לעשות.
אזה דמות מסדרה אני?
-אני הייתי רוצה להיות קינג אוף דה נורף….אבל בסוף אני מוניקה 
ספרו על השיעור. תביאו דוגמאות, דברו על עיצוב. בכלל..מה זה עיצוב.
תכינו הרצאה ותשאירו זמן לשאלות

לבשתי חולצה כתומה מכופתרת שקניתי באמסטרדם, שרוול ארוך.
חשבתי ירושלים סוף אוקטובר, יהיה בסדר.
אבל היה חם, לחץ, התרגשות… והייתי כולי מים.

3- תתלבשו נוח, דחפו בתיק חולצה להחלפה
אל תבנו על האוכל בקפיטריה.
תביאו קופסאות מהבית. פירות יבשים, חבילת שוקולד, וחבילת שוקולד ספייר לסטודנטים.

את ההרצאה שלי למדתי בעל פה.
צרבתי את קובץ על דיסק, וליתר ביטחון על דיסק נוסף. ושלא יהיה ספק גם העתקתי את התיקייה על קונן קשיח. וטרו סטורי…למקרה ותהיה מתקפת גרעינית, הבאתי איתי מקרן שקופיות ואת ההרצאה שלי על שקופיות.
תירגלתי בסלון כמה פעמים על יבש ומיכל נתנה את האישור הסופי
כתבתי כל מילה על נייר למקרה ויהיה לי בלאנק, כל מילה כולל הבדיחות
עם מארקר זוהר סימנתי את המילים החשובות.

4. תבואו מוכנים.
תכינו תוכנית ל4 שעות, פלאן בי. וגם פלאן סי למקרה ויש מתקפת זומביים.

הקאתי בחצי מהזמן את ה"אני מאמין" שלי בלי אפילו לקרא פעם מהדף, שאלו כמה שאלות ויצאו להפסקה.

5- מה שקורה בכיתה נישאר בכיתה.
הסוד של שיעור טוב זה להיות מסוגל ליצר מרחב בטוח בו כל סטודנט ירגיש נוח לדבר על הכל בלי ששופטים אותו על הדעה שלו.
דברו על דת, כלכלה, מדינה, נטיות מיניות, פוליטיקה…מלא פוליטיקה, פוסט טראומה, השמנה…אין נושא שלא קשור לעיצוב גרפי, אין נושא טאבו.
המהות של תקשורת חזותית זה העברת מסר…. ואי אפשר ללמוד עיצוב בלי לדבר על המסר, על הנושא. אי אפשר לעשות עבודה על השואה בלי לדבר על השואה.
זה בלתי אפשרי…בעיני.

6. סיימו כל ביקורת ב "בעיני"
תשאירו פתח. יש מרצים שחושבים הפוך ממכם, שמלמדים אחרת…זה סבבה, זה למה אתם לא מעבירים יחד את אותו שיעור.
יש סטודנטים שגם לא תמיד יסכימו עם הדעה שלכם. זה גם סבבה.

7- אם אתה לא 100 אחוז, אם אתה לא ג'אקי שאן, אם אתה בא אבל "די שיגמר היום"… תישאר בבית. לכל אחד יש יום חרא. רק לא אין פרונט אוף דה קידס.

8- כן זה תפקיד כפוי טובה.
בסוף היום הראשון ישבתי לבד בכיתה סחוט, מזיע, רעב
מישהו נכנס חזרה ואמר :תודה היה מעניין…
ואני הרגשתי צא'ק נוריס
לא היו סטנדינג אוביישן, לא היו כפיים. ככה זה סטודנטים. יש צילצול..עוברים לשיעור הבא.
אם קוראים לך למנהל, לא זה לא כידי לתת לך העלאה….זה כי פישלת.

9-אתה עושה את זה כי…סורי על הקלישאה, אתה אוהב את זה. וזהו.
כן, המשכורת גם לא משהו

בתמונה : היום בשיעור
הרצאת הפתיחה שלי מוכנה, יש לי את הכל על דיסק אונ' קי, כפול שתיים, יש גיבוי בטלפון וגירסה בדרייב.
מלא אוכל בתיק, חולצה להחלפה.
אני מתרגש, אבל לא כתבתי כי אני כבר לא נכנס לבלאנק, אני גם שולט על הרעידות בידיים
אותה החולצה מלפני 19 שנה.
סוף אוקטובר תל אביב… לא כזה חם

בהצלחה לכל המורים החדשים. וכמובן לכל הסטודנטים

original post

לקנות את הספר

לסיפור הבא