40 

יומן קורונה 4#

יומן קורונה 4#

-שלום מדברת דר דיליארה
-אה?
-דילי…. השארת לנו מייל שנחזור אליך לגבי הבידוד שלך ?
-כן..!!
-אז תקשיב

הרחתי פלוץ.
זה שאומרים שהקורונה מבטלת את חוש הריח והטעם….זה נכון
אז מי הפליץ ואיך זה שאני מריח ?
המריח הוא המסריח
חזר לי חוש הריח?
-מיכל !
-מה ?
-הרחתי פלוץ
-מה ?
-הפלצתי והרחתי
-מזל טוב
-בא לי להריח שוב
אז תפליץ
אבל אין לי

ועכשיו שגם חזר הטעם גיליתי שכל דבר הוא טעים.
-לעשות לך אורז ?
-כן
-עם מה ?
-עם כלום. אורז זה טעים

גיליתי גם בבידוד
שלא חייבים לטוס עד להודו.
מצאתי קצת שקט דווקא על הגג של הדירה שלי. היום אפילו שתיתי קפה בבוקר בלי להסתכל בשום מכשיר אלקטרוני.
גילית איזה אנשים מדהימים יש סביבי. חברים שפתאום קפצו ושאלו : איך עוזרים לך.
מאז הפוסט הקודם, חולים אחרים כתבו לי בפרטי, דיברנו בטלפון, וגיליתי כמה זה חשוב פשוט שיש עם מי לדבר. וכמה זה חסר דווקא עכשיו. מי שרוצה אני פה. מומחה לא קטן לכל הפרוטוקולים, לכל בירוקרטית הקורונה.

גיליתי אחרי שעשיתי את כל הכביסות בבית…שיש לי כל כך הרבה זוגות גרביים.
גיליתי שתוך כדי שיחות עם המוקד של קופת החולים, אני עושה כל יום על הגג 15.000 צעדים.
10 ק"מ הליכה

-אז אתה מקשיב?
-כן…
-אני רופאה במוקד של הקורונה.
לפי הפרטים שיש לי… אתה משוחרר.
-לא הבנתי.
-אתה סיימת את תקופת הבידוד.
זה מאחוריך
-אה…
-אני שולחת לך מכתב שיחרור.

————
בתמונה. חופשי בכיכר,I'M OUT
Corona free

ותודה ענקית לכרמית, להפיצה על היום הזה שפשוט שלחתם לכל המשפחה פיצות ופסטה
לשנקר על השוקולדים.
לכל החברים ושעונים, עוזי, שלי, תיקי, מורן.
ולכל האחיות במכבי שדיברתי איתם ב20 ימים האחרונים

original post

לקנות את הספר

לסיפור הבא