51 

Bibi, bye bye

יושב בבית, סופר שעות לאחור
עוד לא, עוד לא, עוד 20 דקות.
סופר מאותו יום שעברתי בכיכר ציון, אתה עומד על המרפסת והקהל צורח רבין בוגד.
ועכשיו אני גמור
מותש. שמח. עצוב . הכל ביחד
זה לקח כל כך הרבה זמן.
מותר כבר לשמוח או שזה מוקדם מדי?
אולי מחר

ראיתי פעם ראיון עם מנכ"ל של חברה מצליחה ושאלו אותו: איך הרגיש המיליון הראשון שלך ?
והוא ענה: רגיל, עוד יום בעבודה. מרוב לילות לבנים, תכנונים, פגישות … בסוף שזה קורה אתה כבר לא מתרגש… חלק מהתהליך, כמעט אין מה לומר… אולי פתחתי בקבוק יין ויצאתי למסעדה עם אישתי… וממשיכים

ככה זה מרגיש. חלק מהתהליך. כמעט אין מה לומר
הנפילה שלך לא מפתיע, אתה לא מאכזב בלרדת נמוך, עד הדקה ה90, מציע דיל על הכסא, אולי מישהו עדיין קונה…
עלוב עד הנאום האחרון שלך, אני אני, איראן איראן,
ברקע קולות שרי הממשלה המתפרקת, נובחים עוד הצגה בזויה. רעש חלול.
רודן בכאילו, נופל בלי סטייל.
עוד יום במשרד

מותש. גמור. שמח. עצוב.
כל כך שמח שזה סוף סוף נגמר.
זה באמת נגמר?
עצוב שהיינו צריכים לעבור את הסיוט הזה, ולא חסכת מאיתנו עד השנייה האחרונה… המורשת שלך,
אנשים אמרו שאתה נורא חכם, קוסם, שיש דברים שאי אפשר לקחת ממך…..
אני ראיתי שהכנסת סרסור לכנסת, ואת בן גביר.
ראיתי את "השותפים הטבעים", שונאי זרים, שונאי הומואים, שורפי דגל ישראל, עבריינים מורשים עם דמעות בצל. גזלני הקופה הציבורית.
ראיתי אותך מישיר מבט למצלמה ואומר:
-המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי, עמותות השמאל מביאות אותם באוטובוסים
-את קולות המצביעים המזרחיים רק אני יודע להביא. אני יודע את מי הם שונאים: הם שונאים את הערבים. ואני יודע להביא להם את הסחורה.
-הם שכחו מה זה להיות יהודים
חוכמה, קסם? איפה?
תראה לי מי הם חבריך… מירי רגב, אסנת מרקס, גלית דיסטל
אוחנה, ביטון-את-אמסלם
כוח-כסף-כבוד, אקוניס,
מחזיקי השלט שמאלנים בוגדים
ברדוגו, ריקלין, ערוץ 20
עצוב
עצוב כמו שער של ישראל היום
כמו ראש ממשלה ששקוע עד צוואר בחקירות…
כמו ליגה אחרת
עצוב כמו גבעת טראמפ
עצוב כמו הוילון השחור, הזול, המביש ברחוב בלפור.

אבל זהו, זה נגמר
או כמו שאמרת…פשוט לא מעניין, משעמם אותנו
זה מתחיל להתפייד
ועוד שנייה לא ישאר כלום
כי לא היה כלום.

למחר אני מאחל לך משפט ובסוף כלא.
שיהיה ערך חינוכי.
שוחד. מרמה. הפרת אמונים. צוללות. קומבינות. נפוטיזם. שיסוי. הסתה… זה חייב להגמר בכלא.
לפני זה אולי כנס לבנק תוציא ויזה וקח את הבן שלך לטיול, זו הזדמנות לקפוץ שוב לברזיל ולשלם את חשבון המלון.

לנו אני מאחל שיהיה נורמלי. רגיל. סתם עוד מדינה.
פוליטיקה שמוליטיקה, שיהיה משעמם, מאחל לנו לא לדעת את שמות השרים וכמה הם מרוויחים.
מדי פעם אני רוצה לשמוע על איזה חוק חינוך חינם ובניית עוד בית חולים
ואם יש שר מים… אל תגלו לי
מאחל שנהיה שוב גאים להיות ישראלים.
שנתאחד, שלום במזרח התיכון, כינורת מנגנים, שקיעה, עוד עונה של חברים… מותר לחלום.

מותש, שמח
-בואי מיכל עושים תמונת ניצחון
-ניצחנו?
-כן, אולי… נראה איך זה ירגיש מחר.
התגלחתי, התלבשתי יפה כולל נעליים כואבות ברגלים
פתחנו בקבוק יין, בערב למסעדה…
מחר ממשיכים.

original post

לקנות את הספר

לסיפור הבא