75
ציקלון
פרק 2. לונדון . בוקר. צעקות
-אבל למה ברגע האחרון…why??
אבל …I even called you from Israel to double check
אני בחניון תת קרקעי צועק לתוך אינטרקום על הקיר, עונה לי איש עם מבטא הודי.
-אין מה לעשות , we are very sarry sir
-שו ורי סורי… השכרתי רכב להיום, לעכשיו… שלחתי לכם כל מיליון מסמכים שביקשתם. לפני חודשים. שלחתם מייל שהכל ok… אני פאקן פה עם המשפחה שלי, מזוודות, עשינו צ'יק אאוט מהמלון. איפה הcar ?
-אי understand … בוט there is a problem
-רילי? What problem
-זו בעיה עם הביטוח ,sir
ניסיתי את ה: let me talk to your boss
את ה: have you no shame
אתה: מודר פאקקקקר
וסיימתי לבד מול הקיר בטון והאינטרקום עם הקלאסי: I will sue you
כלום לא עזר
-ורי sarry sir . ורי ורי
מה 'כפת לו. הוא יושב במשרד, קומה 3 בביניין או במומבאיי, מתכתב במקביל עם אישתו
-קארי for tonight?
-קארי it is . ורי ורי
-סו ביי נאוו, And thank you for choosing easirent, sir
-דונט סיר מי
-סורי. מיסטר
-פאק יו
בחוץ מיכל מחכה עם הילדים.
-מה הם אמרו
-שאין לנו אוטו
-מהה! למה?
-כי הם זונות
-מה נעשה
לונדון פתאום אפורה, קרה, קודרת.
אני כבר מדמיין אותנו ישנים בתחנת מטרו, נרי שר ואלה מלווה אותו ביוקוליילה .
בחדשות בארץ מספרים על משפחה שבאה לטיול בעיר ותקועים כבר 3 שנים. חיים מלהופיע עם שירי שלומה ארצי בטיוב.
הלונדונאים דווקא אוהבים. סנסציה מקומית, בעיקר האמא שמטבלת בריקודי עם.
-יש אוטובוסים . 4 קוים שונים והליכה בין כל תחנה
-כמה הליכה
-פה 15 דקות שם 20, כל פעם כפר אחר
-וכמה זמן עד היער
-7 שעות
-פאק, פאק. אין רכבות ?
-איסטר
-… מה נעשה?
אני רואה בתוך הבית קפה, דרך החלון, את אלה ונרי רבים על השלוק האחרון במיץ תפוזים.
הם עוד לא יודעים שאנחנו הומלסים
-אולי אובר?
-אובר?
-כן מונית .. איך לא חשבנו על זה
-מונית לנסיעה של 4 שעות?
-למה לא
-נו תזמין
אני רואה על המפה נהג מתקרב, Yussuf. כתוב עוד 2 דקות .
ומבטל . עכשיו Damian , הנה הוא כבר כאן , מבטל.
וככה Andrew,Jallal ,Munir, David, Sandra .
-אף אחד לא יקבל את הנסיעה הזאת , אכלנו אותה .
עוד אחד מתקרב
-תחייג אליו
-ומה
-תגיד לו שניתן לו טיפ של 50 פאונד.
והוא הגיע Jonah, המושיע ,the prothet על טויוטה איבריד.
הsavior שלנו, בן 24 מניגרייה.
-טאנקס סו מאטש…
-שור, no problem , let's drive you to the forest
בדרך לא הוצאנו מילה מהפה, לא לעשות נאחס
אני מריץ בראש את חום יולי אוגוסט.
עצירת קפה שבא דמיינתי שיונס בורח עם המזוודות ו4 שעות אחר כך, ואנחנו בשער של הריזורט.
האישה בחלון שואלת על איזה שם הזמנה
-טמיר
מחפשת במחשב,
-לא . אתם לא רשומים
גשם כבד יורד וזה חורף, שב ילד שב, אני אומר לך שב
-יו סייד tommeir?
-נו , tamir
-אה, יס, here you are. I got you
אני קורץ למיכל דרך המראה, כמו ניל אמסטרונג לבז אלדרין כשאפולו 11 סוף סוף נגע בירח. Huston, the eagle has landed
שרווד פורסט. בוקר. צעקות
-מיכל… למה אנחנו פה קשורים 20 מטר מעל הרצפה, למהה ?
-יאללה, קפוץ כבר
זורק את עצמי
-האאאאא. הביצה
לכל משפחה יש בקתה, בית קטן ביער.
מלונות בארץ… אתה מסתכל באתר, ניראה מדהים, ואז אתה מגיע ומקבל את הגרסת בלי פוטושופ.
פה זה כמו בתמונות. Shiny בית עם מטבח שני חדרים דלת שנפתחת ליער, מול הנחל. על הנחל . רק אנחנו. אין אנשים עם רמקול, אין על האש על הראש שלך.
לא שאין פה אנשים, המקום מלא. אבל יש ספייס. יער שלם. ענק . Sherwood forest .
גם אין מכוניות. משאירים בכניסה ביום הראשון ומקבלים אופניים. עד סוף החופשה אסור אוטו. זה כתוב.
אגדה. ברווזים, אווזים, סנאים, ארנבים רצים בשבילים. יער, משפחות בריטים . ואנחנו .
-גוד מורנייג
-הלו סיר
-האוו אר יו דוינג.
בכניסה האישה שאלה
-מאיפה אתם, if I may
-יזראל.
-וואוו I think you are the first
מקום בתול מעקיפות בתור, גנבת ברזים קטטות כיסאות כתר…
בכלל אין כסאות כתר וגם אין תור כי נרשמים לכל דבר מראש לפי פרק זמן פנוי. ככה שאין פתאום כולם יחד בבאוולינג, במסעדה או בבריכה
איך לא חשבנו על זה בסטארט אפ נישון.
-אני אומר לך, האישה הזאת ישראלית
-אין שום סיכוי
נרי מצביע על אישה בת 60, לבנה כמו ערפד, לבושה מלכה אליזבט, עם הנכדה לבושה מלכה ויקטוריה.
-אני אומר לך, היא דברה עברית
-זה פאנטון ,אתה מדמיין "מותק", " כפרה", "יאללה סע", אתה בקריז
-מה ?
-לא משנה, האישה הזאת לא ראתה ישראלי בחיים שלה… אולי גולדה בטלויזיה בשחור לבן
-מי זאות גולדה
-לא משנה
-מה זה שחור לבן
-לא משנה , נו
-אבא, בוא לבריכה
-לא אוהב, אני בחוץ… טיול אופניים
-לא אתה חייב, בוא למגלשות
-עזוב
-בוא כבר
מדרגות. עולים, עולים, אני כבר מתחרט
-אתה תראה זה כיף
-לא ניראה לי
אור אדום.
כמו בהרקולס לפני צניחה, יושב בפתח הצינור עם התחת לתוך זרם מים, מחזיק במעקה.
אור ירוק.
עוזב הכל, מחליק פנימה כמו תינוק בדרך החוצה
-אאאאאו שיט
סיבוב ימינה, פניה חדה שמאלה, כוכבים, כוכבים ממש על התקרה של הצינור כאילו לילה במדבר, אני עף
חושך מוחלט. ורטיגו. אני נופל או שאני עולה. תקוע בזמן או טס במהירות האור, אני ילד עם שער ארוך, אני חייל עם מקוצר, אני סטודנט, אני אבא , אני תינוק בן 51 , וווווואאאאףףףף בתוך צינור .
כל החיים .
הבגד ים נתקע לי בבלטה קטנה, וואגי, אור, ואני נוחת לתוך בריכה
מיכל מחכה לי במים
-איך היה ?
-ה….
-רוני , איך היה ?
-אי אם reborn
-מה
-היה כיף
-אבא עכשיו הציקלון
-ציקלון… B?
-לא , cyclone!
-מה זה ?
-זה מגלשה
האמת, זה לא מגלשה. מי שבנה את הסיוט הזה רצה obviously לעבוד בNASA ,ולא התקבל.
זה מתקן ניסוי לטייסי חלל משולב במים.
כמו בקודם עולים מדרגות, ואז יש גשר, ועוד מדרגות . מלא . זה תחנת שיגור טילים לחלל . אנחנו מגיעים למעלה ובריטי צעיר שואל אולי
-הייתה פה פעם?
-לא
-יש לך אפילפסיה, פציעת גב?
פה הייתי צריך לחשוד
-לא
הוא מושיב אותי ונרי כמו שתי אסטרונאוטים על סירת גומי מנופחת וחוזר על הפקודות
-לא משנה מה, על תעזוב את הידיות
-מה ?
-דונט let go .
ודחף אותנו לתוך זרם.
ג'יזוס קרייסט.
אני עם הגב לנפילה , כל מה שאני רואה זה בעצם הפנים המבוהלות של נרי
-אבא, חכה, זה כלום עוד שנייה זה הגדולה
-מה ?
-עוד שנ……
-אההההההההההה
אני נופל בלי מצנח מדקוטה במלחמת העולם השנייה מעל נורמנדי והגרמנים יורים ארטילריה.
-אהההההה, מיכללללללל
זה תאונת אופנוע ואני עף בלי קסדה, והנה הריצפה.
-פאאאאאאאקקקק
זה re-entry של מעבורת החלל, אנחנו נשרפיםםםםם
-אבא, נכון שזה היה מגניב
-לא משנה מה, אל תעזוב את הידיות
-אבא ?
-מה ? . כן . ציקלון . מוש .
-אבא, מחר שוב. כן ?
-יא sure
למחרת לפני הבריכה מיכל אמרה
-היום עשיתי לנו בוקינג ל aerial adventure
שזה מה שזה אומר. הרפתקה . בפאקן אויר. נינג'ה ישראל, קשורים בריתמה, 20 מטר מעל הריצפה בין העצים . קסדות . חבלים . -תנסה עכשיו לעבור לצד השני על הקרש הקטן בלי ליפול.
-מההה
-הנה אומגה
-מיכל, למה אנחנו פההה
וקפצתי
הריתמה נמתחה לי על השמאלית ואני חוצה את היער תלוי על ביצה, מנסה למשוך למעלה לשחרר קצת לחץ מהballs
-אההההההההההה
-רוני, זה כיף ?
-אין לתאר .
ככה 10 מכשולים וכל פעם יותר גבוה, יותר מפחיד.
-למה, למה לא נרשמנו לחוג pottery, אני בוודאות יודע שיש… צפייה בציפורי בר ?
הגענו למכשול האחרון מגובשים כמשפחה . אם עברנו את זה, כבר כלום לא ישבור אותנו.
עומדים על פלטפורמה פיצית, פתוחה , 40 מטר מעל הכפר. בריטי צעיר שוב שואל אם יש לי אפילפסיה
-נו, it's all good
מזייף חיוך . מפליץ מפחד.
רוח .
נזכר במדריך צניחה
-מבט קדימה רוני, אל תסתכל למטה
נרי מסתכל עלי.
מפה אין דרך חזרה.
-נרי , אני סופר עד 3 ואנחנו קופצים יחד .
-טוב
הבחור הצעיר מחבר אותנו לכבל שנמתח לאורך 300 מטר מעל האגם.
-רדי?
-יס , ready
אני מסתכל על נרי וקורץ
-אחד , שתיים
פאק יט
-שלוש. רוץץץץ !
אני ונרי רצים שני צעדים
ואנחנו באויר
-ואווווווווו אווווווו
המדריכה מנתקת אותנו מהכבלה
-איך. How was it ?
-היה מדהים . באמת
-אבא, באמת וואוו?
-לא סתם וואוו, I am reborn ,again
-מה?
-היה ציקלון
-אבא מה הכי אהבת ביער
את הבית פנקייק, והטיול אופניים היער, הסקווש , הפיצה המגעילה מול השקיעה. השדה הצהוב והבתים בתוך העצים. גם את המיני גולף שעשינו בו בושות, השולחן פינג פונג, וביער שעצרנו לקפה מהטרמוס פלוס עוגיות חמאה ואמרתי
-בואו נצטלם עם דגל ישראל, זה היה הפעם הראשונה פה. קצת כמו על הירח
( כן. יש לי תמיד דגל בתיק)
-אני ממש אהבתי את החוג חץ וקשת כי יצא לי כמה חצים בצהוב והרגשתי שעוד שבוע בwood הזה אני ורובין אוכלים מאותו מסטינג.
-אבל מה הכי
-הכי את הקפה בבוקר מחוץ לביקתה מול היער, עם אמא ואלה ואיתך
-אבא בוא נישאר פה עוד קצת
-תגיד שלום לסנאים, מחר חוזרים ללונדון.
ד'ש מלונדון . 
—-
תמונות בקומנטים
