82
פנטהאוס
-רוני איפה אתם
-אנחנו פה סבתא . מתחת לשולחן , קוראים קומיקס
-אז תתנו לקרין להצטרף … למה אתם לא מצרפים אותה
-זה עם גיבורי על ומכות … היא קטנה מדי
ב 1980 היה בכל בית בצרפת martinet
מקל עץ 40 סנטים ומחובר לקצה שלו, רצועות עור 50 סנטים (תמונה בקומנטים)
הורים היו מפליקים עם הכלי המדייוולי הזה את לילדים … שלהם !
ואמא שלי כמו כל אמא מודרנית הייתה חוטאת פה שם במרטינה.
סקקקה , סקקקה
רודפת אחרי בבית
הכי כאב ברגליים
-רוני תעשה כבר שיעורי בית… אני מוציאה את המרטינה.
-רוני תוכל, רוני תפסיק לשגע את אחותך… אני אומרת לך, המרטינה בדרך
וזה היה משאיר סימנים ארוכים כאילו מצויירים בטוש אדום
תמיד הייתי חןזר קצת לפניה מבית הספר ומחפש את המחבוא של המרטינה.
יום אחד אמצע אותו
כמה כבר גדולה הדירה המחורבנת הזאת בפרוור המסריח הזה בצפון פריז ?
יום אחד . לט מיי פיפאל ג'ו
כמו אסיר בכלה, בלי שהשומר שם לב, כל יום חיפשתי בפינה אחרת, מהר לפני שהיא דופקת בדלת
יום ראשון ספרייה סלון
יום שני מטבח
שלישי מתחת למיטה
יום רביעי פתחתי את הארון הגדול בחדר שלה. בגדים תלויים, סוודרים, קרטונים למעלה על מדף ומאחורי השמלות שתי קופסאות.
עצרתי. אם אני פותח והיא בדיוק מגיעה, לא יהיה לי זמן להחזיר הכל למקום.
מחר.
מחר אני מוצא את המרטינה
-רוני ופאבריס … אמרתי לכם לשתף את קרין במשחקים שלכם
-אבל סבתא
יום חמישי.
התיק כבר עלי, מסתכל על השעון בכיתה. צילצול. אני מזנק
-רוני אתה בא כדורגל
-לא היום. היום יציאת מצרים
-מה ?
עולה את המדרגות שלוש שלוש. זורק ת'תיק מאחורי הדלת. ישר לחדר של אמא, פותח את הארון , ניגש לקופה מאחורי השמלות.
ג'ט יו, מודר פאקר.
פתחתי את הקופסה .
התקרבתי. כלום לא הכין אותי לזה
כמו ארכיאולוג בפירמידה שמגלה פתאום חדר נסתר, קולומבוס שמסתכל על האופק והנה שם… חופי אמריקה .
אומרים שכל הגילויים הגדולים קוראים בטעות ובאמת בשניה הראשונה לא הבנתי מה אני רואה
על ארבע בתור מערה של בגדים, נפתח שער ליקום אחר
השמש, מרקורי, ונוס כדור הארץ הר סיני ואני , יום חמישי 17:13… הכל בקו ישר, בסינכרון מושלם עם הקופסה.
ומולי ערימה של 20 חוברות פנטהאוס.
שמעתי את הלב שלי דופק . בום בום
או שזה כוכב שקורס לתוך חור שחור בגלגציה קרובה
כמו אינדיאנה ג'ונס משכתי חוברת אחת בלי שהערימה תזוז .
על השער אישה בחזיה ותחתונים לבנים, ביריות וגרביונים אדומים, ג'ינג'ית לבנה, עומדת מסתכלת למצלמה רגל אחת מורמת על כסא.
או מי גוד.
המונה ליזה, הקפלה הסיסטינית, הטאג' מאהל
פתחתי לאחד העמודים.
קריסט.
הסתובב לי הראש, אולי התחשמלי, מזל שאני כבר על הריצפה
מזכיר רק שב 1980 לא היה אינטרנט, לא מחשבים, בקושי טלויזיה .
3 ערוצים שעד לא מזמן היו בכלל בשחור לבן.
בפנים היא שכבה על הגב,
בלי חזיה, בלי תחתונים
רק הביריות וגרביונים לבנים .
פעם ראשונה, כמו יורי גגראין מסתכל על כדור הארץ מתוך החללית , ראיתי .
ב1980 גם עדין היו לאנשים שערות .
אבל ראיתי .
בקטן מתחת לתמונה קראתי את השם של הדוגמנית
ועד היום עם אני עוצם עיניים אני רואה אותה. דבורה זולו .
נשארתי ככה, הזמן עצר. אבוד בחלל.
עוד כוכבים נבלעו לחור השחור
מרחוק במכשיר קשר שמעתי
– אפולו , this is ground control
– כן יוסטון עניתי
– עוד שנייה אמא שלך בדלת …
בלי לחשוב, לקחתי מהקופסה עוד חוברת יצאתי מהארון, יצאתי מהחדר
ובדיוק כשעברתי אותה, הדלת של הבית נפתחה
פתחתי את הילקוט והכנסתי את שתי החוברות פנימה
אמא שלי נכנסה
-אתה כבר פה ?
-כן אני הרגע נכנסתי
-מה אתה כזה אדום … יש לך חום ?
-לא סתם רצתי
-אתה יודע שמחר אתה וקרין אצל סבתא גספרין כל היום . פאבריס בן דוד שלך גם יהיה
-כן כן
-רוני, פאבריס, למה אתם לא משתפים את קרין
-משתפים סבתא , משתפים
-פאבריס ? ca vas
-כן , מה קורה ?
-אתה לא מאמין מה יש לי בתיק
-מה ?
-אני לא יכול להראות לך …. באו , צריך להתרחק מקרין . אסור שהיא תראה
זחלנו מתחת לשולחן הנמוך במטבח , זה עם המפה עד הריצפה, סגורים כמו באוהל
-אתה מוכן
-נו
-אני אומר לך לא ראית דבר…
-נו כבר
פתחתי את התיק, הוצאתי את החוברת הראשונה
ניל ארמסטרונג קורה לבז אלדרין , בוא בוא
-פוטן .putain !
-קוראים לה Debora
ושמתי לב פתאום שבכריכה הגרביונים שלה אדומים ובפנים לבנים ..
-ראיתה שהגרביוני…
-פוטאן פוטאן פוטאן
-פאבריס .. ca vas
קארין זחלה מתחת לשולחן
-מה אתם עושים
-קוראים קומיקס, זה לא בשבילך
-אני רוצה גם
-לא את קטנה מדי
-אתם גם קטנים
-אבל את יותר
-אני אומרת אתכם לסבתא
דיפדפנו בכל הדפים מהר
קופצים על הירח, תקעים את הגדל
-תרא את זאות , תרא
מרחפים מעל הריצפה
ובאמצע היה דף גדול נפתח והיה צריך לסובב את כל החוברת .
והיא פתאום הייתה איתנו, כאילו באמת , מתחת לשולחן, ענקית בצבע מלא על נייר מבריק
-פוטן
– אמרתי לכם לשתף את קארין…
והמפה נמשכה מעל השולחן וסבתה שלי הכניסה את הראש פנימה
-למה אתם לא …. מה אתם עושים , מה זה, רוני תן לי את זה מייד . קרין לכי . פאבריס ? זה שלך ? של מי זה ? איפה מצאתם את זה ?
שקט
שנינו עומדים מסתכלים על הריצפה.
יוסטון , ווי ג'ט הפרובלם… אני כבר מרגיש את המרטינה.
אנחנו גמורים . נכנסים חזרה לאטמוספירה בלי חללית בלי חליפה. שנינו אדומים. שרופים. אין דרך חזרה מהדבר הזה
אבל זה היה שווה .
סבתא מתקשרת לאמא וצועקת
-הבן שלך מדרדר את פאבריס לפורנוגפיה. כן פ ו ר נ ו ג ר פ י ה … זה בגללך .
ברור שזה בגללך . איך לא עם אמא כזאת ? אה , איך לא ?
בערב לא היה מרטינה . אמא אמרה
-זה לא לילדים , זה חוברות למבוגרים
אני מתנצלת שמצאתי אותה. זה לא היה אמור לקרות . אתה מבין
-כן
-אתה לא הייתה צריך לראות את זה
-לא ממש ראיתי אמא , רק פתחנו שנייה
– אתה צריך לשכוח מזה
-כן
-לילה טוב
עצמתי עיניים.
והיא על השער, מסתכלת עלי
——
בתמונה 1980 סבתא גספרין, קארין, פאבריס ומשמאל הילד עם השיער הארוך… זה אני
