102
octobre 2
-אבא בוא נצא לשחק כדורסל
-עוד מעט
-אתה אומר את זה כבר שעות
-טוב. שים נעליים
יום יפה. קר ושמש. פאריז
במעבר חצייה עומד מולי אבא שמחזיק תינוק
חובש מחזיק תינוק מחוץ לבית שרוף בבארי
-אבא
-מה
-ירוק
בrue Des martyrs,אנשים אוכלים במסעדות, אישה קונה פרחים,
זקנה שותה קפה
זקנה מתה. ירו בה בבית שלה.
ניצולת שואה בשבי, מחבלים מצטלמים איתה, שמים לה את הקלצ' על הרגליים
-חייכי סבתא, תעשי וי עם היד
מחוץ לפאב avenue trudaine עומדים צעירים בחברה. מדברים חזק מעשנים, שותים. מוזיקה, אחת רוקדת על המדרכה
רוקדת במדבר
יורים בה. היא נופלת על עוד גופה
היא רוקדת וגוררים אותה בשיער
והיא בעזה
-אבא לא קנינו מים
-מים ?
-מים, שיהיה לנו במגרש
יש להם שם מים, אוכל?
איפה הם בכלל?
איפה הילדים שלנו, איפה. איך יכול להיות שהם עדין שם, איך?
-איך?
-1,20 יורו אדוני
-מה ?
-המים
-אה
המוכר נותן לי ת'בקבוק מים, מסתכל עלי
-הכל בסדר אדוני Vous allez bien?
-הכל בסדר, bien sure, tout vas bien
-אבא מה יש לך
-אין לי כלום, יאללה בוא למגרש
לידי אמא משגיחה על הבן שלה,
הוא משחק עם נרי כדור סל
בפיד שלה מישהו עושה סנפליינגג מחייך למצלמה. צניחה חופשית, צלילה,
היא גוללת
אני גולל.
תמונה של ילד. מת ,
ילדה עושה פוזה לאינסטגרם. מתה. חטופה. מת. פצוע בבית חולים.
משפחה שלמה אבא אמא שני בנים, בת. מתים כולם.
הנה תמונה של אבא ואמא של יזהר… חטופים בעזה…
אני גולל
גופות
זוג מתחבק , היום קברו אותם יחד
אני בוכה. כואב. כועס. רותח
מפורק יושב על ספסל ציבורי בפריז
יום יפה, קר ושמש .
-אבא ראית איזה סל ?
-ראיתי. ראיתי . יאללה, בוא, בוא נחזור הביתה.
—-
בתמונה
שער העיתון לאקספרס, יום בפריז
