110
תמיד היית ילד חרא
6:00. באוהל לידנו מישהי משחקת עם התינוק שלה
-תראי איזה קטע, אם את מרחיקה את הצעצוע הוא בוכה
תינוק בוכה
-ואם את מקרבת הוא מפסיק
התינוק מפסיק לבכות
בוכה
מפסיק
בוכה
בא לי לקום, להוריד לה סטירה
-איזה קטע, סטירה… היא בוכה
אני שם כרית על הראש חזק,
בכי עמום, האוהל חנוק. אלומת שמש נופלת בול עלי, אני רואה את האבק רוקד באויר
נחירות, כאילו טרקטור ישן שמנסה להניע
שני ילדים מתווכחים
-הייתי פעם בסלוניקה
-סלוניקי
-קה
-קי
אהה ההההה
אני רציתי להישאר בבית
מיכל אמרה
-אנחנו שלושה ימים במדבר עם כל החברים… זה יהיה כיף
-3 ימים ?
-באוהל גדול כזה
-לא?
-כן, כולם באים, דנה, יריב, חגית, ליטל … יהיו גם משפחות שאתה לא מכיר, חברים חדשים… מה עוד אתה צריך
-יש אוהל נפרד לילדים ?
-לא זה 30 איש יחד, מזרונים, בדוואי כזה
-יאיי
בפנים בכיתי
הילדים בינתיים מעמיקים במפת העולם
-כן, פורטוגל זה כן בספרד
-מה פתאום, זה בברלין, אבא שלי היה בברלין
-אז מה, שלי היה בבאר שבע
האמא לא מרפה מהתינוק/אזעקה
קוסאואומו
כבר קמתי
בחוץ שורף 40°, מצחצח שיניים, בבירזייה חתיחות בצל מסתכלות עלי, איש עם חולצת "לך" יוצא מהשירותים, גורר מודבק לנעל נייר טואלט
אני לא אומר כלום
אני נכנס למקלחת מס 9. הביתן ריק, הטוש מופתע לראות אותי, המים, גם, פושרים.
זרזיף לא החלטי, שערות על הריצפה, תחתונים של ילד שרק עכשיו עבר מחיתולים לחיים עצמם
הריח של הסבון הנוזלי עושה לי געגוע הביתה…
החלק הקשה זה עכשיו ללבוש את הבוקסר הנקי בלי להרים פנימה את כל הג'יפה השערות ביצים מהריצפה.
אני שוטף שוב את כף הרגל, מכניס בחור הראשון… התחתונים נופלים לי על השלולית
סססס אם אם אם אאאאמו.
מכניס את הרגל השנייה, מזיז שערה ארוכה בלונדינית
רטוב לי בתחתונים
אני חייב קפה
היה כתוב באתר שיש פינת קפה
ובאמת יש. אבל זה לא כלול.
ארוח בדואי, מזרונים על הריצפה, מצפה רמון וקפה במחיר של שדרות רוטשילד.
ויתרתי
רציתי הבית
מיכל עמדה בקצה השביל, הסתובבה
-אזה כיף פה, נכון ?
-אה
-תראה, מצאתי לך אמריקנו כמו שאתה אוהב
היא צודקת חשבתי
סתום ת'פה, שתה קפה
-קפה… איזה כיף
לקחתי שלוק
היא הלכה
אני צריך סוכר
יש במטבח, בקופסה שסידרתי אתמול בערב
אחרי הארוחה, אתמול שמתי לי ג׳ו רוגן באוזניות, הוא חפר על חיים בריאים, אני נכנסתי למטבח, צחצתי את הכלים, סידרתי יפה את הבקבוקים במקרר, שימורים על המדף, אפילו מצאתי קופסת פח לסוכר. עברתי עם מטאטא על הריצפה… יצאתי אחרי שעה והרגשתי אקומפילשמנט.
עשיתי את העולם לטיפה יותר טוב.
יותר נקי זה בטוח
ג'ו סיפר שהוא מתחיל כל יום באמבטיה קרה…
-דברים קשים על הבוקר זה מכין אותך לכל היום
חשבתי,
-נראה אותך מתחיל כל בוקר בשואב אבק על כל הבית כולל שערות של החתול על הכריות, מכונת כביסה, שטיפת אסלה, כלים, סידור מיטות…
יו נו נוט'ינג ג'ו רוגן
נכנסתי למטבח השיתופי עם הקפה לחפש סוכר… והבנתי שהמשימה שלי פה בלתי אפשרית.
השארתי בלילה מקום מתוך קטלוג של איקאה.
ועכשיו תאונה
כמות סיזיפית של כלים חזרה בכיור, קליפות בננה, חצי שניצל מותקף זבובים על לוח עץ ,קופסת טונה שהפסידו לה בקרב על הפתיחה גוססת על הריצפה בשלולית שמן, קצבות קבנוסים, פרוסות גבנ״ץ יבשות, חתיכות מלפפון מפוזרים כאילו מישהו לקח בשתי ידיים וזרק באויר.
ריח של גדוד טירונים.
לבד, בסיר, ביצים על האש …
שתי ילדות מערבבות קטשופ בשוקולית
-זה שיקויי
-אהה
-אתה יודע איך מדליקים את התנור ?
הם מזגו את הבלילה שלהן בקופסת פח שסידרתי לסוכר
-ראיתם את הסוכר ?
-שם
שקית הנייר קרוע על השולחן, נמלים על הר לבן
מצאתי כפית, הזזתי את החרקים,
ערבבתי בקפה
באתי לשטוף את הכפית… שנפלה לי לתוך הכיור המלא. נבלעה במים עכורים, קליפות ביצים, חומוס, קפה טורקי .
היית כפית טובה… מיי דה פורס בי ויז יו
אני רוצה הבית
-רוני אתה בא
-לאן
-יוצאים לטיול בשטח
-אזה שטח
– בדוואי שלוקח אותנו עד לאיזה נקודה משם יורדים למעיין… בסוף חוזרים למאהל שלו… פיתות תה חומוס. 30 שח. כולם באים
הבדווי באמת חיכה בצומת, נכנסנו בשיירה אחריו
הילדים ביקשו לעלות על הטנדר הלבן שלו, מאחורה על המשטח הפתוח
זה הזכיר לי את ה 7. חטופים על טויוטה מוכנסים לעזה
רציתי שוב הביתה
מישהו אמר
-זה מסלול קל, 40 דק גג
התחלנו ללכת לכיוון המעיין
20 איש, 10 ילדים
אחרי קילומטר הטלפון שלי צילצל
חשבתי
-איך, דווקא פה יש לי קליטה
נימה העובד הסיעודי ההודי שצמוד לאבא שלי
-הי נימה hello
-אבא father is going crazy.
הוא אומר שיש לו חברה, הוא לבקר אותה, הוא רוצה אוטובוס, מוכן, לבוש ליד הדלת, הוא צועק שאני לא בא
-תבאי לי אותו על הקו
הנוף של המדבר ליד נחל עקב ממש מטורף, כאילו תחתית של ים שהיה פה ליפני מיליון שנה
-אבא מה קורה
-אני יוצא לחברה שלי, והזבל הזה ששמת לי בבית לא בא איתי
-אבא אין לך חברה
-אתה תגיד אם יש לי חברה או לא?!
-אבא איך קוראים לחברה שלך ?
-קוראים לה… קוראים … מה אתה מזיין לי ת'שכל. מה זה חשוב לך בכלל איך קוראים לה ?
-תקשיב, צא לסיבוב עם נימה, הוא לא מפריע לך, הוא רק מוודא שאתה לא הולך לאיבוד…
-מי הולך לאיבוד?… למה אתה משקר ?
-אבא, הוא סה״כ שם לעזור. הוא באמת..
-אני קלטתי את הסיפורים שלך, אתה רוצה להפטר ממני . אתה רוצה למרר לי את החיים… טוב תמיד שנאת אותי, זה לא חדש, אבל אני לא אתן לך… תגיד לסיני הזה שהוא לא נישאר אצלי בבית
הקבוצה התקדמה, נשארתי אחרון, טיפה לאחור, מנסה להרגיע את אבא שלי שמאבד את הזיכרון… הולך לאיבוד בתוך הראש של עצמו
הוא בנתניה אני במדבר מנסה להגיע לשבב של הגיון שאולי עוד נשאר
הוא צורח
סביבי שממה.
שקט מוחלט. חול. אבנים. אני שומע את המים זזים בבקבוקים בתוך התיק על הגב שלי
-אתה תמיד היית ילד חרא, תמיד. אני נשבע לך. תמיד. אתה לא תנהל אותי, לא אתה לא הויאטנמי הזה. אני יוצא לחברה שלי. נקודה
-אבא … אני במדבר…
עוד שנייה אין לי קליטה
-אתה במדבר? … אני במדבר!
-מה ?
-אני אני א נ
-אבא
-אתה לא בא לבקר אותי, תמיד שנאת אותי
-אבא
-יל ד
-אבא
-ח רא
-רוני למה אתה בטלפון,
-הייתי חייב לדבר שנייה
-תראה איפה אנחנו. תתנתק, די תהנה
-אני נהנה , אני נהנה
אחרי שעה וחצי הליכה הגענו לעין עקב, שלולית מפוצצת במיליון אנשים,
סחנה, במדבר… כאילו מאיפה הם הגיעו כולם ?
החברים ירדו למים
אני נשארתי למעלה.
לבד שנייה
עם השקט והאין קליטה ואין צעקות ואין אף אחד,
בשמש אני וזבוב חרא
שמתי חולצה על הראש נישכבתי על האבנים התיק מאחורי הראש ונרדמתי
חלמתי על התרגיל ההוא שחיכנו בחום למסוקים, וחיכנו וחיכי…
-רוני אתה בא
יריב עמד מעלי
-בוא, חוזרים
-הבית?
-למאהל יה גנוב…
בערב אלה רצתה הבית
-אבא בוא נחזור לתל אביב
-מה שאמא תגיד
היא אמרה
-טוב אז יאללה, תתחילו להרוז
-בטוח? שאלתי
בלב שרתי
שרנו באוטו כל הדרך חזרה, forever young
ו everybody wants to rule the world
אלה צעקה
-נרי הפליץ
פתחנו חלונות והסריח מבחוץ עוד יותר
בכניסה לעיר הגדולה עברנו ליד כיכר החטופים, המשפחות הפגינו מול הקרייה.
עשיתי מקלחת
הריח של הסבון הנוזלי עושה לי געגוע לאוהל… למדבר, לכיור עם בצל, ליטל ויריב, פורטוגל וברלין… השיקוי במטבח… הקפה של מיכל
-רוני צא כבר, אתה גומר לכולם את המים !
—־
מוקדש באהבה לדנה ויריב, ליטל, חגית, חמית ודרור, אביב ושני, אוהד-עשר וורד, גיא ומורן, סיוון ודני, עודד רותי… כולם
כל הילדים
והזבוב
