57
גולף2000
ב2001 מיכל ואני קיבלו במתנה מההורים שלה גולף. חדשה. בחנות בירושלים המוכר קרע את הניילונים מהכסאות ואמר
-קוראים לצבע הזה שמפניה.
חשבתי שזה האוטו הכי יפה שראיתי בחיים שלי, הרגשתי כאילו זכיתי בלוטו. 5 הילוכים , מחזיק כוס קפה נשלף ,רדיו שגם קורא דיסקים. עברתי על כל חוברת ההדרכה ואמרתי למיכל
-בואי תראי משהו מטורף
פתחתי את הדלת עם המפתח והשארתי את המפתח מסובב עד הסוף… וכל החלונות נפתחו . ככה . שיא הטכנולוגיה
-את קולטת ??
-מה
-שזה פותח הכל
-נו… ו ?
נסענו לכנרת עם תמר ולימור, קנינו צ'יפס בצומת גולני ומיכל אמרה שהכי חשוב שנשמור עליו נקי ושאסור לאכול בפנים ותוך כדי כל הציפס עף על כסאות השמפנייה. בטוח אם נחפש טוב היום, יש חתיכת תפוח אדמה בשמן עמוק תקוע בכיסוי של ידית ההילוכים.
עם ז'אן הייתי נוסע בלילה בירושלים וסתם נותנים טרמפים לאנשים, כי איזה כיף, אוטו חדש.
כשאלה נולדה חניתי באיכילב ושעה ניסיתי לחבר את הכסא תינוק, יצאנו משם בהילוך שני וככה בזהירות עד הבית.
אומרים שילדים אוהבים ונרדמים במכוניות, לא הבת שלנו… בוכה מהשנייה הראשונה ועד סוף העליה של פרויד בחיפה.
פעם טסנו לפריז והשארנו את האוטו בחניון-תווך-ארוך בבן גוריון וכשחזנו לא זכרנו איפה הוא.
בכלל מיכל לא זכרה אף פעם איפה הוא
-אני מחר על בבוקר יוצא לשנקר, איפה חנית?
-בבלפור, ליד המכולת
ובבוקר חצי ישן אני מסייר במלצ'ט, אחד האם, על רוטשילד
-סליחה אדוני ראית גולף כחולה בשכונה
-אולי בעין ורד …
עליתי עם הגולף לחרמון למילואים, השארתי אותו במגרש ממש ליד הרכבל ובלילה סופת שלג כיסתה אותו. בבוקר ביקשתי מהאיש שמפנה את השלג
-האוטו שלי פה איפה שהוא, מתחת לשלג… פליז אל תכנס בו עם הטרקטור
ובצהריים המגרש היה ריק, רק אי קטן של שלג באמצע והגולף מתחת .
לפעמים אחרי שהיינו רבים הייתי יוצא מהבית וסתם יושב באוטו, שומע גל'צ .
וכמה פעמים אמרתי למיכל
-תקפלי את המראות כי תל אביב כולם חארות
וכמה פעמים החלפת מראות.
בכלל כל מכה שהאוטו הזה חטף זה כשהוא חנה. כולו פצוע כאילו nascar רק מלחכות שנחזור.
גילינו באיקאה שאפשר לקפל את הכסאות האחוריים ולהכניס אחורה סלון, חדרי ילדים, מיטה ושידה לאמבטיה. עברנו דירה עם הבגג' המתקפל וכל השולחנות והכסאות של המכינה נכנסים אם מתעקשים מספיק.
אין סוף נסיעות להר הכרמל לבקר את ההורים, שלמה ארצי על כביש החוף, מיכל שנה כל יום, הלוך-חזור ללימודים בירושלים. פעם לאילת. נרי ואלה מאחורה בדרך לרמת הגולן והמזגן עובד חצי כוח.
זה גם אוטו עם כישוף. לפעמים אתה בא להניע והוא פשוט נכבה. יש מנורה אדומה של מנעול שאומרת: נייט.
ככה נתקענו ביער של כרמי יוסף. ואחרי חיפוש ארוך מצאתי בראדיט שאם מוצאים את המפתח מהסוויטש ומחכים 10 דקות אז זה מניע. אבל זה חייב להיות 10 דקות בול. וחיכינו בין העצים 10 דקות בשקט בשקיעה.
אלה ואני אוהבים בערב שבת ללכת לאיבוד בתל אביב אני נוהג והיא בוחרת שירים של שנות ה80. ואנחנו שרים בכל רם באוטו wake me up before you go go
הגולף בן 20. ואנחנו עוברים למשהו אחר. חדש. כי די.
ואת האוטו אנחנו רוצים לתת.
למי שרוצה סיבוב בערב בשכונה, לביקור אצל ההורים בשבת, ללימודים, לאיקאה, סתם לבכות בו אחרי ריבים. למישהו שיאהב אותו עוד טיפה ולא יאכל בפנים על ספות השמפניה.
הוא ישן והצבע דהוי .הרדיו עובד ויש מתקן לכוס קפה. כל החלונות נפתחים אם מסובבים את המפתח עד הסוף.
צריך להעביר טסט ולחדש את הרישיון, והוא שלך. לא אכפת לנו כמה חיסונים עשיתם… אם בכלל, לא משנה איפו אתם גרים, לסביות, ג'ינגים, מרוקאים, רוסים, ערבים, לא מזיז לנו לאיזה אל אתם מתפללים… אם בכלל .
מי שרוצה, שיכתוב בקומנטים, תייגו אולי חברה שזה חלום שלה גולף וינטאג' 2001.
חינם. רק קצת
