103
בארון לא היה כלום
תל אביב יום יפה
שמש 21 מעלות
קר
המארחת, עם הדיסקית בכניסה למסעדה אומרת
-אין מקום, תחזורו עוד שעה
הזוג עם סרט צהוב שואל
-אולי בכל זאת מתפנה לך משהו
-כלום
-אוף… באסה
70 קילומטר מכאן, בין ה: אוף ל:באסה אר-פי-גי חודר ת'נמר
ושלושה חיילים נשרפים חיים
בארון לא היה כלום
על הקיר בבית ספר יכתבו
נפל בקרב בצפון הרצועה
בכיכר מישהו מניח זר ליד תמונה של חטופה, מסדר ת'תמונות של אריאל וכפיר ביבס שנרטבו בגשם.
ממש ליד, המולה בחנות החדשה, גופיית ספורט ומכנס ב600 שח
פתיחה חגיגית, זה מבצע
-זה לא מבצע, אומר הרב אלוף במסך שלי הקטן
זה מלחמה, זה יקח הרבה זמן
בחלון של הפארם נשארה המדבקה שאסור להכנס בלי מסיכה,
מעליה הדביקו בגדול: יחד ננצח
שמש 21 מעלות.
אבל קר
-לא כזה קר מיכל אומרת
-לי קר
באוזניות השדרן מנסה להקליל, לעשות את זה אמפטי
-ומה הוא אהב, היה שחקן כדור עף אני מבין? החיילים שלו קוראו לו טום-טנק… הוא היה טנק בעצמו, ענק, חזק…
בצד השני של הקו, קרובת משפחה לא ממש מצליחה לספר
-כן הוא היה חזק, החיילים כל כך אהבו אותו
השדרן ממשיך עם השאלות
-ואהב קינוחים נכון?
-וואי, כמה הוא אהב קינוחים
וככה כמה דקות, כאילו הכיר אותו
כאילו נזכרים בסבא שמת לו בגיל 90 לפני 20 שנה
-מה את חושבת שהוא היה רוצה להגיד?
היא ממלמלת משהו מתוך הערפל
-תודה ששיתפת
ועוברים לעוד לוויה בחיפה
-היה צנוע, שקט, ילד יפה שלי
אבא נשבר בשידור, נחנק כי הבן שלו מת עכשיו.
מישהי בוכה על ליד הקבר
הותיר אחריו, אמא ואבא שבורים, אחות מרוסקת, חברה מפורקת
מסדר הכבוד יורה
ועוברים להערכת מצב. כותרות
משלחת של הג'יאד, חפירות בגוש דן
ישיבת קבינט, תוכנית להפסקת אש
אש בצפון
צילצול. חבר שלי אופיר מקיבוץ בצפון
-איך אתה
-בסדר, בינתיים אנחנו פה ליד הכנרת, נתנו לי חדר בבית הארחה… זה לא הבית אבל זה בסדר
-מתי אתם חוזרים
-חודשיים, אולי שנה. אף אחד לא יודע
בוםםםםם
טיל נ״ט חודר בית במנרה.
אלבום התמונות עולה באש, החתונה בבריכה של המשק, בית הילדים, סבתא מרים בשחור לבן שם בפולין לפני כל זה, הטיול לדיסני-לנד ב83'.
בקליפורניה עולה לשידור בחור בחליפה, מסביר שיזראל עושה ג׳נוסייד
הוא צועק ש:דרזדן, הירושימה
יש לו קצף לבן בפינה של השפתיים
עושה ״נו״ עם האצבע. יזראל סיס פייר נאו. נאווווו
אופיר שואל
-שמעת על גיל ?
-שמעתי
שקט על הקו.
יום יפה, הוא בכנרת אני בכיכר
-איזה אסון…
-נורא…
ב 103 יוצאים לפרסומת, התאחדות המלונות
מוזיקה, רד אוט צ'ילי פפר
נהיה לי יותר קר מקודם
7 בנות לבושות למסיבה עומדות במעבר חצייה,
זאת עם השמלת פאייטים, יחפה, מחזיקה נעלי עקב ביד
מדברת בצעקות. צוחקים, חיוכים
אני מגביר ת׳ווליום באוזניות.
בסג'עיה נפל לוחם גבעתי
אני חושב … אולי הם מכירים והיא לא יודעת
אולי אני צריך לקום ולהגיד לה
ירוק, הן חוצות.
שליח וואלט כמעת דורס אותן.
מהצומת מתקרבים כמה מפגינים
-למחוק את עזה, לשטח, טרנספר, לא לוותר.
זה עם השלט: לזיין אותם עד הסוף, עובר לידי
אני מוציא אוזניה
מיכל אומרת
-אל תתחיל
אני שואל אותו עם היד
הוא עונה
-מה אחי?
-אחי … למה אתה לא מזיין אותם אתה?
-מה?
-אם לא מספיק לך מה שקורה שם, למה אתה לא בעזה… בעצמך?
-לא גייסו אותי
-לא גייסו אותך, לא גיייסססו אותך
ועושה "מעניין למה" עם הראש
-רוני תפסיק כבר
הוא בנתיים מתרחק עם השלט.
מיכל עושה עם המבט : אתה משועמם
אזקעה
לא זה אופנוע
תל אביב, כיכר דיזנגוף יום יפה
בנות עם מקוצר
בנים עם אקדחים
יושב עם מיכל בבית קפה
הברמנית אמרה
-זה פולים מקולומביה
שמש, 21 מעלות
-אמריקנו חם? היא שאלה
קר לי. קפוא.
-יאללה רוני בוא הבית
-מה?
מכבה, שם ת׳טלפון בכיס
-ואולי נעשה משהו הערב. סילבסטר…
-את ואני סרט במיטה? מחובקים, בבית בשקט,
כאילו כרגיל,
כאילו אין מלחמה,
כאילו חם לנו בלב